MY SYNESTHESIA

Book design

Until the age of 27, I was unaware of any such thing known as Synesthesia. 

In my first year of my degree, we learned about Kandinski, and our teacher told us about a rare phenomenon where the senses merge and people see numbers as colors, taste tones, and hear smells.
To me it was always clear that Tuesday is red, the number 2 is yellow, and that Autumn is on the left. I didn't think there was anything irregular and that there may be people who would perceive it as strange and imaginary.
In this project, I tried to examine and understand this phenomenon and to give a glimpse as to how I experience
life and to convey the sense of the strange connections that occur in my senses.
The answers that I found are not always clear and legible to others just as no one in the world will be able to fully comprehend what occurs in my mind. 

Show More

עד גיל 27 לא ידעתי שקיים דבר כזה שנקרא ״סינסתזיה״.

 בשנה א׳, בקורס תולדות האמנות, למדנו על קנדינסקי והמרצה סיפרה על תופעה נדירה שבה החושים מתערבבים, ואנשים רואים מספרים בצבעים, טועמים צלילים ושומעים ריחות.

לי תמיד היה ברור שיום שלישי הוא אדום, המספר 2 הוא צהוב, והסתיו בצד שמאל. לא חשבתי שיש בזה משהו חריג, ויש אנשים שזה אולי ישמע להם הזוי ודמיוני.

בפרויקט ניסיתי לבחון ולהסביר את התופעה הזו, לתת הצצה לאיך שאני חווה את החיים, ולהעביר את התחושות של החיבורים המוזרים שקורים אצלי. 

התשובות שמצאתי לא תמיד ברורות וקריאות לצופה מהצד, בדיוק כמו שאף אחד בעולם לא יצליח להבין עד הסוף מה מתרחש אצלי במוח.